עיצוב גרפי - הקדמה

האמנות מכילה את תחומי עיצוב גרפי כמו גם עיצוב אתרים בתוכה. הציור והפיסול קיימים מהתקופה הפרהיסטורית ועד לימינו. לעומת זאת, העיצוב, לכל תחומיו, שייך למאה ה-20, כאשר ההתחלה במאה ה-19. למרות שתמיד עסקו בעיצוב, זהו מושג חדש יחסית.

כל דבר הקשור בעיצוב לקוח מתולדות האמנות. העיצוב הוא חלק מהאמנות, אך לא להפך.

התקשורת החזותית חלה על כל תחום שבו מעבירים מסר ויזואלי. כאשר מעצב תעשייתי מעצב שולחן, הוא מעביר מסר כלשהו, את "האני מאמין" שלו, והטעם וההעדפה האישית של המתבונן קובעים אם יאהב את העיצוב או לא.

ישנה הפרדה בין עיצוב גרפי לפרסום. הפרסום מוכר, מבצע מניפולציה על הצרכנים, זהו עולם אגרסיבי המעביר את המסר מהר. העיצוב הגרפי, לעומתו, עוסק באסתטיקה, יופי, אותיות. גם האנשים בשני תחומים אלו הינם שונים.

ישנם מעצבים גרפיים שאינם מסוגלים לשקר מבחינה מצפונית. אם לא משקרים בעולם הפרסום, זה מהווה בעיה. איור עוסק, בדומה לעיצוב גרפי ולפרסום, בתקשורת חזותית. ישנם תחומים שונים באיור: איור המשרת את המוצר הפונקציונלי, ואיור המהווה גרפיקה אמנותית ונמצא לרוב בהוצאות ספרים ולעתים בכרזות.

עיצוב אריזות קשור לרוב לעיצוב תעשייתי, היות והוא מערב בתוכו תלת מימד. ישנו שיתוף פעולה הדוק בין הצנצנת, הקופסה, המיכל וכיו"ב לבין האריזה. מעצב האריזות עובד עם המעצב התעשייתי שיודע יותר על החומרים וכו'.

עיצוב בולים הינו תחום נוסף הכולל בתוכו בולים, מדליות, מטבעות ושטרות כסף.

ישנם אמני/מעצבי כרזות. בארץ ישנם שני מעצבי כרזות מצויינים – דוד טרקקובר ויורם ורדינון. ישנם גם מעצבים המשתפים יותר פעולה עם צילומים (יחסי צילום-עיצוב).

בטיפוגרפיה (נגזר מהמילים Type ו-Graph = תורת הכתב), הפונטים העבריים נחשבים לנחותים ופחות מתקדמים בשנים מהפונטים הלועזיים. הפונטים המודרניים הינם חדשים, בעוד שהעבריים מבוססים יותר על אותיות הקודש.